תוכן

סה) בברכת המזון דשבת, מוסיפים רצה והחליצנו, וצריך לכוין, כי הוא בברכה ג', והוא נגד יצירה, ושם הוא מט"ט. ואנו מתפללין, שבשבת לא ישלוט וינהג העולם כמו בחול, אך בשבת יהיה חלוץ הנעל, כנודע מסוד שלף איש נעלו ונתן לרעהו, ולא ישלוט אלא ז"א עצמו, או הבריאה כי סוד השבת הוא הבריאה. בברכה ד' בג' הטבות, הוא היטיב, הוא מיטיב, הוא ייטיב לנו, צריך לכוין, כי בה"מ נגד ד' מוחין, שאנו מאירים אל המלכות, והם חו"ב חו"ג, וברכה ד' הוא סוד הגבורה, ואנו צריכים למתקה ולכן כל ברכה זו, היא מציאת הטבה, להמתיק ע"י החסדים את הגבורה. וזהו אך טוב וחסד, וכל כללות ברכה זו להמתיק הגבורות, אך לפי שעיקר המתקה ראשונה, הם הג' לבד הנמתקים ביסוד דז"א, ולכן באו כנגדם בברכה זו ג' הטבות.