חיפוש מתקדם

חיפוש לפי כותרת
חיפוש בטקסט

אות סה

זהר

סה) הכא איחו רזא דגיהנם, דאקרי בשבע שמהן. יצה"ר בשבע שמהן אקרי, ובכמה דרגין אתפשט מסאבו מהכא לעלמא, וכלא מרזא דשמאלא טב וביש, ואיהו ישובא דעלמא. הכא שמא גליפא דתמני סרי אתוון, ממנא על גשמי רצון נדבה וברכה ישובא דעלמא.

פירוש הסולם

סה) הכא הוא רזא דגיהנם דאקרי בשבע שמהן, יצר הרע בשבע שמהן אקרי: מכאן הוא סוד שהגיהנם נק' בשבע שמות וכן היצה"ר נק' בשבע שמות. פי' כי מספר שבע יורה על המלכות (כנ"ל בדבור הסמוך) ומתוך שהמלכות דקלי' נתגברה וחזר הכל לשבע שנים דנחש כנ"ל, לכן חזר גם הגיהנם לבחינת ז' שמות וכן היצה"ר דהיינו כנגד ז"ס המלכות. כי היא נתגברה על כולם.
ובכמה דרגין אתפשט מסאבו מהכא לעלמא, וכלא מרזא דשמאלא טב וביש, ואיהו ישובא דעלמא, ובהרבה מדרגות נתפשטה הטומאה מכאן להעולם, והכל הוא מסוד השמאל שהוא טוב ורע, וזהו ישוב העולם. פירוש כי מתוך שהאפעה ירד למדרגת הנחש, נתרבו מדרגות הטומאה בעולם. כי באמת לא תוכל להיות קליפה אלא כנגד המלכות בלבדה, שעליה היה הצמצום, ולא על יסוד דז"א שהוא מט"ס הראשונות, וקליפה שכנגד המלכות נקראת נחש כנ"ל. אלא מכח צמצום ב' שעלתה המלכות למקום בינה, נעשה אחיזה לקליפות גם כנגד היסוד הז"א, ומכח זה נתחברו האפעה והנחש יחדיו וחזר האפעה לשבע שנין דנחש. כלומר שהטומאה של הנחש שרתה גם על האפעה, שהוא משורשו כנגד היסוד דז"א (כנ"ל בדבור הסמוך), שאין שום אחיזה כנגדו בקליפות, ועתה שרתה הטומאה גם על האפעה. אמנם, וכלא מרזא דשמאלא טב וביש, אמנם הכל הוא מסוד השמאל טוב ורע. דהיינו המלכות שה"ס שמאל טו"ר. כלומר שאותה הטומאה שנתרבתה גם נגד היסוד דז"א, אינה מבחינת יסוד, אלא רק מבחינת המלכות, שנתערבה בו מכח עלית המלכות למקום בינה, ונתפשטו הדינין שבמלכות גם על חצי בינה וז"א שמתחתיה, כנ"ל בכ"מ. ואיהי ישובא דעלמא, והוא ישוב העולם. כלומר התפשטות דינין דמלכות אל הז"א, שנעשתה מכח עלית המלכות למקום בינה, היתה זאת לתיקון ישוב העולם. כי לולא עלית המלכות הזו, לא היו שום מוחין מתקבלים אל הזו"ן, ולא היה העולם ראוי לישוב בני אדם כנ"ל (בהסולם דף ז' ד"ה וכבר).
הכא שמא גליפא דתמני סרי אתוון ממנא על גשמי רצון נדבה וברכה ישובא דעלמא: כאן סוד שם הקדוש החקוק בשמונה עשר אותיות, הממונה על גשמי רצון, נדבה, ברכה, וישוב העולם. פירוש, כי יה"ו דשם הויה בחוסר ה"ת, יש בו ששה צירופים כזה יה"ו הי"ו וי"ה וה"י הו"י יו"ה. שאותיותיהם הן שמונה עשר. ושם הזה יורה על עלית המלכות שהיא ה"ת אל ה"ר, שהיא בינה, ונעלמה שם, ונשאר השם הוי"ה רק בג' אותיות יה"ו, בחוסר ה"ת. ובסוד הצירוף הוא נק' שם בן שמונה עשר אותיות כנ"ל. וכבר נתבאר בדבור הסמוך, שלולא עלית המלכות לבינה לא היה שום מציאות לישוב בני אדם בעולם, וז"ש אשר השם הזה בן י"ח אותיות, ממונה על גשמי רצון נדבה ברכה וישוב העולם.