זהר

סה) ת"ח, כתיב ותאמר אם כן למה זה אנכי, כל יומא ויומא, חמאת רבקה, נהורא דשכינתא, דהויא שכינתא במשכנהא, וצליאת תמן. כיון דחמאת עאקו דילה במעהא, מה כתיב ותלך לדרוש את ה', נפקת מדרגא דא, בדרגא אחרא, דאיהו הוי"ה. בגיני כך אמר יעקב, וכי כל כך חמינא, ואנכי לא ידעתי, בגין דהוה בלחודוי, ולא עאל תחות גדפי דשכינתא.

פירוש הסולם

סה) ת"ח כתיב ​ותאמר אם כן למה זה אנכי: כל יום ויום ראתה רבקה אור השכינה, הנקראת אנכי, כי השכינה היתה באהלה והתפללה שמה. כיון שראתה הצרה שלה במעיה, מה כתוב, ותלך לדרוש את הוי"ה, כי יצאה ממדרגה זו דאנכי, אל מדרגה אחרת שהוא הוי"ה. הרי שאנכי הוא שם השכינה. משום זה אמר יעקב, וכי כל כך ראיתי ואנכי לא ידעתי, כי היה לבדו ולא נכנס תחת כנפי השכינה, כנ"ל.