זהר

סה) והא אתמר, אשריך ארץ דא ארץ החיים, בגין דמלכא דילה, אזמין לה כל ברכאן, דאתברכא מאבהן עלאין, רזא דוא"ו, דאיהו קיימא לארקא עלה ברכאן תדיר, ואיהו בן חורין, בן יובלא, דאפיק עבדין לחירו, ברא דעלמא עלאה, דאפיק תדיר כל חיין, וכל נהירו, וכל משח רבות, וכלא אנגיד האי ברא בוכרא, להאי ארץ, כד"א בני בכרי ישראל, ובגין כך, אשריך ארץ.

פירוש הסולם

סה) והא אתמר. ​אשריך ארץ: זהו ארץ החיים. דהיינו הנוקבא המלבשת לאלקים חיים, שהוא אמא, משום שהמלך שלה שהוא ז"א, הכין לה כל הברכות שהתברך מאבות העליונים, דהיינו או"א עלאין, שהמלך הזה הוא סוד הו', שהוא עומד להריק עליה תמיד ברכות. והוא נקרא בן חורין, להיותו בן יובלא שהיא בינה דהיינו ישסו"ת, שהמוחין שלה מוציאים עבדים לחירות שהם המוחין דהארת חכמה, והוא בן לעולם העליון, שהוא או"א עלאין, שמשפיע תמיד מזווגם התמידי, כל חיים וכל אור, וכל שמן של גדולה וכבוד, פירוש. כי המלך שהוא ז"א הוא בן ליובלא שמשם מושפע מוחין דחירות שהוא הארת חכמה והוא גם בן לאו"א שזווגם תמידי ולא נפסק לעולם שמהם כל המוחין הנ"ל. וע"כ נק' בן חורין ולא בן חירות, (כמ"ש לעיל לך קמ"ה אות תמ"ז ד"ה הכי הוא עש"ה) וכלא אנגיד האי ברא בוכרא להאי ארץ, וכל המוחין הנ"ל של יובל ושל או"א עלאין משפיע בן הבכר שהוא ז"א, לארץ הזו, שהיא הנוקבא, כמו שאתה אומר ​בני בכרי ישראל. שזה נאמר על ז"א שנקרא ישראל, ונקרא בן בכור, בעת שיש לו כל אלו המוחין הנ"ל. ובגין כך אשריך ארץ. וע"כ אומר הכתוב עליה, אשריך ארץ.