זהר

סה) שירותא בסטרא דשמאלא, רזא דחשוכא, דמתפשטא בחשוכא לתתא, עד דאיתברי מניה גיהנם, מלהטא מההוא חשוכא דאשא תקיפא, סומקא אוכמא. והכא מלהטין שביבין תקיפין, דנגדין ואתמשכן לתתא. וכלהו מגו חשוכא דאיהי שמאלא, להאי סטרא.

פירוש הסולם

סה) שירותא בסטרא דשמאלא וכו': ההתחלה שבצד השמאל של הו' דהויה, שהוא גבורה דז"א. הוא סוד החשך, שהוא בקו שמאל דבינה, המתפשט בחשך למטה, עד שנברא ממנו הגיהנם, הלוהט מאותו החשך של האש החזק האדום והשחור. וכאן, לוהטים שביבי אש חזקים המתפשטים ונמשכים למטה. וכולם נמשכים מתוך החשך שהוא שמאל, לצד הזה, דהיינו לצד השמאל שלמטה.
פירוש. בשעה שיוצא קו השמאל בבינה, דהיינו בישסו"ת, שהוא חכמה בלי חסדים נעשה חשך, כלומר ששום אור אינו מאיר בו, כי החכמה שבו אינה יכולה להאיר בלי חסדים, וע"כ נעשה בו חשך, ומחשך הזה נמשכים דינים וקליפות למטה, שממנו נברא הגיהנם. וז"ש שירותא בסטרא דשמאלא, דהיינו בתחילת יציאת אור השמאל בבינה, שהוא חכמה בלי חסדים, רזא דחשוכא, אז הוא בסוד החשך, כי אפילו החכמה אינה מאירה בו, כי אינה יכולה להאיר מחמת חסרון החסדים. דמתפשטא בחשוכא לתתא עד דאתברי מניה גיהנם, שמחשך הזה דקו שמאל דישסו"ת, נמשכים דינים למטה, וממנו יוצא הגיהנם, לדון בו את הרשעים. מלהטא מההוא חשוכא, דאשא תקיפא סומקא אוכמא. שהגיהנם לוהט מחשך ההוא, באש חזק, באש אדום ואש שחור. הדינים דבינה מכונים אש אדום, והדינים דבחינת המלכות המעורבים בדינים דבינה נקראים אש שחור. והכא, מלהטין שביבין תקיפין, וכאן בקו שמאל דישסו"ת, לוהטים שביבי אש חזקים, דהיינו דינים, דנגדין ואתמשכן לתתא, שמהם נמשכים למטה לדון בו בני אדם. וכלהו מגו חשוכא, דאיהי שמאלא, וכל השביבים והדינים נמשכים מתוך החשך, שהוא שמאל דישסו"ת, להאי סטרא. דהיינו לדבקים בקו שמאל.