זהר

סה) שושנים רזא איהו. דכד מתחברן כל אינון שייפין כחדא, למהוי כלהו ביחודא חדא, רזא דקרבן, כדין מתעטר קב"ה בעטרה ברישא דכתם פז, למהוי ביקרוי מתעטרא. ורזא דא הוי דכתיב שושנים, רזא דכל אינון שייפין דעילא ותתא. ורזא דההוא פז, עטורא דמתעטרא וסלקא מבינייהו, וכלא איהו ביה.

פירוש הסולם

סה) שושנים רזא איהו וכו': שושנים, הוא סוד. כאשר מתחברים כל אלו האברים יחד, שיהיו כולם ביחוד אחד, בסוד הקרבן, אז מתעטר הקב"ה בראשו בעטרה דכתם פז, שיהיה מתעטר ביקרו. וזה הוא הסוד, שכתוב שושנים, שהם סוד כל אלו האברים שלמעלה ושלמטה, וסוד פז ההוא, שהוא עטרה המתעטרת ועולה מביניהם. והכל הוא בהם. בשושנים.