זהר

סה) אמר ר' אלעזר, ודאי הכי הוא. ותנינן, דדא דהות חציפא, ואמרת מואב, דכתיב ותקרא את שמו מואב. אתחזון ישראל חציפו לגבייהו, כמה דאיהי הות חציפא, דאמרת מואב, מאב הוה ברא דא. אבל זערתא, דאמרת בן עמי, וכסיאת ארחהא, ישראל הוו מכסיין ארחייהו לגבייהו, מעטפי עטופא בטלית, ואתחזון קמייהו כאחין ממש. והא אוקמוה.

פירוש הסולם

סה) אמר רבי אלעזר וכו': אר"א, ודאי כך הוא. ולמדנו, שזו שהיתה חצופה, ואמרה מואב, שכתוב, ​ותקרא את שמו מואב, נראו ישראל בחוצפה אליהם כמו שהיא היתה חצופה שאמרה, מואב, דהיינו שמאב היה בן הזה. אבל הצעירה, שאמרה ​בן עמי, והסתירה דרכיה, גם ישראל היו מסתירים דרכיהם אליהם, שהיו מעטפים עטיפה בטלית, ונראים לפניהם כאחים ממש. וכבר למדנו.