זהר

סה) פתח רבי שמעון ואמר, עלאין, אתתקנו ואזדרזו במאני קרבא, לגבי חויא דאיהו מקננא בטורין ואיהו קטיל לאדם קדמאה, ולכל דרין דהוו אבתריה.

פירוש מעלות הסולם

סה) פתח רבי שמעון וכו': פתח ר׳ שמעון ואמר, עליונים התתקנו והזדרזו בכלי מלחמה, אל הנחש שהוא מקנן בהרים הגדולים, והוא הרג לאדם הראשון, ולכל הדורות שהיו אחריו.
פירוש, כי הצדיקים בעלי הזהר ומכש״כ רשב״י, כשדיברו חידושי תורה, היו בבחינת מעשה ממש, שכפי תכונת הדבורים כך נתתקנו אחריהם המדרגות העליונות בפועל ממש, ואחרי שגילו את תשע הספירות עד יסוד, בסוד פזר גדול, ורצה להתחיל לדבר בתקון המלכות, לכן עורר את נשמות הצדיקים העליונים לעזור לו להלחם נגד הנחש הקדמוני ולהכניעו, וזה אמרו עלאין אתתקנו ואזדרזו במאני קרבא לגבי חויא.
והיות כי אחד מראשי התקונים אחר שבירת הכלים, היה גניזת או״א הפנימיים אשר שמשו בעולם הנקודים, מחמת שבסבת הארתם הגדולה נתבטלה הפרסא שמתחת אצילות, וירדו הכלים לבי״ע ונשברו ומתו. ולכן אחר התקון אין עוד הארת ג״ר מזווג או״א הפנימים באבי״ע רק ו״ק מזווג הזה, ומסבה זו נמצאים חג״ת דכל פרצוף הנקראים הרים בבחינת חסדים מכוסים מחכמה כי ג׳ ספירות חג״ת עד החזה הן ג״ר דגוף, וספירות תנהי״מ שמחזה ולמטה הן ו״ק דגוף, וכיון שמוחין דג״ר דחכמה מסתלקים מכל פרצוף ואינם מאירים ע״כ נמצאים חג״ת שהם ג״ר דגוף שהם בחסדים מכוסים בסוד מדלג על ההרים, כלומר שפוסחים עליהם ואין החכמה מתלבשת בהם, ולכן נקרא הנחש חויא דאיהו מקננא בטורין כי בכל מקום שיש חסרון בקדושה שם יש לו אחיזה, והוא בא להסית ולפתות את הצדיקים לגלות את חג״ת, ולהמשיך הארת חכמה בהם, שזה היה חטאו של אדם הראשון ובזה ואיהו קטיל לאדם קדמאה וכו׳ ולכן עורר ר״ש סיוע של העליונים ללחום עמו, לעורר את הדינים נגדו ולא לתת לו שום אחיזה.