זהר

סה) וכד ההיא נשמתא דאיהי קדש, לא אשכחת מינה. אתמר בה, ולא מצאה היונה מנוח לכף רגלה. והכי רזא דקן צפור, דאתמר בה, שלח תשלח את האם, ואזלת מנדדא מן קנה. הן כל אלה יפעל אל פעמים שלש עם גבר לקבל תלת שלוחים דיונה, וכד אשכחת אתר לשריא תמן, אתמר בה, ולא יספה שוב אליו עוד. למיתי זמנא אחרא בהרכבה.

פירוש מעלות הסולם

סה) וכד ההיא נשמתא וכו': וכשנשמה ההיא, שהיא קדושה, לא תמצא את מינה, נאמר בה ולא מצאה היונה מנוח לכף רגלה. וכן הסוד של קן צפור, דהיינו המצוה של שלוח הקן, שנאמר בה שלח תשלח את האם, והולכת ומנדדת מן קנה, בסו״ה, הן כל אלה יפעל אל פעמים שלש עם גבר. נגד ג' השלוחים שנאמר אצל היונה, וכשהנשמה מצאה מקום להיות שורה שם, נאמר בה ולא יספה שוב אליו עוד, לבוא פעם אחרת בהרכבה.