תוכן

סד) ובזה תבין, איך נקרא חכמה בלשון נקבה, כי הרי הוא בינה דמ"ה, וחכמה דב"ן, שלהיות בחי' ב"ן הוא נקבה, והבן זה מאוד. גם בזה תבין מה שאמרו המקובלים, וכן בזוהר פקודי, כי כל דינים במחשבה אתברירו, והוא, להיות שם חכמה דב"ן, שהוא דינים, וזו היא בוצינא דקרדוניתא דבטש במוחא. ואולי אפשר לומר, כי אעפ"י שזו מ"ה, וזו ב"ן שהוא דינים, וזו היא בוצינא דקרדוניתא, עם כל זה נהפך הדבר, כי כיון שזה חכמה, אע"פ שהיא בינה דב"ן, נעשה זכר. ובינה דמ"ה, אע"פ שהיא דמ"ה נעשית נקבה לגבי חכמה דב"ן.