תוכן

סד) והנה ענין זה שנתבאר בענף זה, איך כל העולמות הם בבחינת עיגולים זה בתוך זה כגלדי בצלים, והיא הבחי' הראשונה, אשר היא נרמזה בזוהר בכמה מקומות. ובפרט בפרשת ויקרא דף ט' וי', איך אפילו הרקיעים והארצות כגלדי הבצלים זה בתוך זה, ועיין שם. וכן בפרשת בראשית דף י"ט, וזה לשונו, וכולא אצטריך קודשא בריך הוא למברי עלמא, ולתקנא עלמא בהו, וכולא מוחא לגו, וכמה קליפין חפין למוחא, וכל עלמא כהאי גוונא וכו', כולא אינון דא לגו מן דא, ודא לגו מן דא וכו'. והרי מוכרח, איך כל העולמות זה סובב לזה, וזה מסבב לזה כנזכר. ואף על פי שמשם נראה להפך, שהיותר פנימי הוא המוח, והחופף עליו הוא הקליפה הגרועה ממנו, עכ"ז אם תפקח עיני שכלך, תבין ותראה, כי מאמר זה מדבר בערכנו, אנחנו שוכני ארץ התחתונה, אשר היותר קרוב אלינו, הוא הנקרא קליפה הסובבת בערכינו, אל המוח אשר לפנים ממנו, והוא גלגל הסובב עליו. ואחר כך עוד גלגל אחר היותר פנימי ממנו בערכינו, והוא המוח אל הגלגל האחר, וכולם על דרך זה, עד אשר נמצא, כי האין סוף לפנים מכל הנאצלים, והוא מוח פנימי לכלם, וכל הנאצלים קליפין ולבושין, והגלגל היותר קרוב אצלנו, הוא חיצון שבכלם אליו, ונקרא קליפה על כלם. האמנם בבחינת העולמות בעצמם אינו כך, אלא הפנימי שבכולם, הוא הקליפה, והסובב על כלם הוא המוח.