זהר

סד) וע"ד מאריכין באחד, בתרי אתוון. למלקט שושנים, לאתייחדא ברזא דאחד ביחודא שלים. כיון דאתייחדן שייפין כלהו, ברזא חדא דיחודא חדא, כדין אתקרי כלא קרבן שלים. ועל רזא דא, אעיל ליה קב"ה בג"ע לאדם קדמאה, כמה דכתיב לעבדה ולשמרה. ותנינן, דאלין אינון קרבנין תרין, רזא דידוד אחד ושמו אחד. דאינון קרבנין כתיב, וללקוט שושנים. אלין שייפין דתרין סטרין, דאינון חד.

פירוש הסולם

סד) וע"ד מאריכין באחד וכו': ועל כן מאריכים באחד בב' אותיות, בח' ובד', ללקוט שושנים להתיחד בסוד אחד ביחוד השלם. כיון שנתיחדו כל האברים בסוד אחד דיחוד אחד, אז נקרא הכל, קרבן שלם. ועל סוד זה הכניס הקב"ה את אדם הראשון בגן עדן, כמ"ש, לעבדה ולשמרה, ולמדנו שאלו הם ב' קרבנות, בסוד הויה אחד ושמו אחד. שעל אלו הקרבנות כתוב, וללקוט שושנים. אלו הם האברים של ב' צדדים שהם אחד.