זהר

סד) ות״ח, אם בר נש סליק במחשבתיה בצלותא דיליה לשכינתא, או בכל פקודא ופקודא דעביד מיד דדפיק לפתחא דהיכלא דמלכא נביא, או חוזה, או חכם, או צדיק, או חסיד, מיד דקרא לתרעא, אם שכינתא סליקת תמן, יהו״ה יענה מיד. ולא אמתין לעבד, או ממנא, דאפתח ליה, אלא איהו ממש אפתח ליה, מחביבו ורחימו דאית ליה לגבה, כחתן לגבי כלה.

פירוש מעלות הסולם

סד) ות״ח אם ב״נ וכו': ובוא וראה, אם האדם מכוון מחשבתו בתפלתו אל השכינה, או בכל מצוה ומצוה שעושה, הוא מכוון לשם יחוד קב״ה ושכינתיה, מיד שדופק בפתח היכל המלך, אם הוא נביא, או חוזה, או חכם, או צדיק, או חסיד, מיד כשקורא בשער אם השכינה עולה שם, כלומר שקריאתו היא לתקון השכינה, הוי״ה יענה מיד ולא מחכה לעבד או ממונה שיפתח לו, אלא הקב"ה הוא ממש פותח לו מחביבות ואהבה שיש לו אליה, כחתן אל כלה. ואדם הזה הוא בבחינת צדיק גמור (עי׳ לעיל אות נ״ז).