תוכן

סג) וז"ש בזוהר פרשת צו דף כ"ו ע"ב, ובסוף פרשת פקודי, ר' אלעזר שאיל לר' שמעון אבוי, עד היכא סלקא רעותא דקרבנין וכו', א"ל עד לעילא לעילא עד א"ס וכו'. פירוש: כי על ידי הקרבנות, עולין העולמות ומתקשרין ונכללין זב"ז, עד א"ס, ע"ד הנזכר, נמצא עתה עם הנזכר לעיל, כי יש שני חילוקים מעולם העשיה לשאר העולמות האחד הוא, כי ג' ראשונות על פנימיות דעשיה נעשים חיצוניות אל ג' תחתונות דחיצוניות דיצירה, אמנם הג' ראשונות דפנימיות. וכעד"ז פנימיות ג' ראשונות דבריאה נעשים חיצוניות אל חיצוניות מלכות דנוקבא דאצילות. וכעד"ז בכל העולמות שלמעלה, והטעם הוא, כי חלק הא' של התפילה, שהוא מתחילת הברכות עד ברוך שאמר, הכל הוא תיקון העשיה בלבד, אלא שכדי שיהיה מקום פנוי אל ג' ראשונות דעשיה לעמוד ביצירה, צריד שגם ג' תחתונות דיצירה יעלו גם למעלה ממקומם, להניח מקומם פנוי אל אותם ג' ראשונות דעשיה שעלו שם. ועד"ז הוצרכו כל המדרגות העליונות, להתעלות כולם למעלה ממקומם זו אחר זו עד א"ס כנ"ל. אמנם תכלית הכל עתה אינו, לסיבת תיקון ג' ראשונות דעשיה, וכיון שעתה נשלם תיקון עולם העשיה, יש בג' ראשונות שלה כח לעלות עד מקומם הצריך להם, שהוא מקום ג' תחתונות דיצירה. אבל שאר העולמות עדיין לא הגיע זמן תיקונם, ולכן הלואי שעתה ע"י תיקון עולם העשיה, יהיה בהם כח לעלות ג' ראשונות שלהם, במקום מלכות לבדה של העולם שלמעלה מהם. אמנם אחר כך כאשר הגיע זמן תקונם, אז הם עולין ע"ד עלית העשיה, כי מברוך שאמר עד קדיש דיוצר, שהוא תיקון היצירה, יכולין לעלות פנימיות ג' ראשונות דיצירה, להעשות חיצוניות אל חיצוניות ג' תחתונות דבריאה ממש. וכן מתיקון יוצר עד העמידה, שאז הוא תיקון הבריאה, יעלו פנימיות ג' ראשונות דבריאה, להיותם חיצוניות אל חיצוניות ג' תחתונות דאצילות. וכעד"ז כל א' וא' במקום תיקונו וזמנו.