פירוש הסולם
סג)
כיצד לא אתמנעו וכו': שואל, כיצד לא נמנע חיבורם זה מן זה, והם אינם שוים. כי זו נקראת גדולה וזו נקראת חזקה. ומשיב, נתבאר החיבור של שנים אלו, מטעם שבאותיותיהם
י"ד הם שוים בענין, אע"פ, שהשנים אינם מתבארים לגמרי בעינם. כלומר, כיון שבשם
יד הם שוים זה לזה, כבר יתכן שיתחברו יחדיו, אע"פ שזו נקראת גדולה וזו חזקה. מאלו ב' ידים, נבראו שמים וארץ, וכל שעמהם.
י' לי', ד' לד' וכו': פירוש. אחר שהזהר באר גודל חשיבות היחוד של ב' הידים, יד הגדולה ויד החזקה, שמיחוד הזה נבראו שמים וארץ ומלואם, ואע"פ שהן רחוקות זו מזו, כי יד הגדולה היא בחינת ימין ויד החזקה היא בחינת שמאל, מכל מקום, כיון ששתיהן נקראות
י"ד, יש בהן בהוראה זו, של המלה
י"ד, ענין משותף זו לזו, וע"כ הן מתיחדות על פי המלה יד, ועתה בא הזהר לבאר בפרטות, איך הן מתחברות זו עם זו במשקל המלה
י"ד, על פי
עשר הספירות שבכל אחת מהן.
ונודע כי הג' ראשונות של כל מדרגה, נבחנות: באותיות הפשוטות של שם המדרגה לספירת הכתר שבה. והמילואים של אותיות הפשוטות הן חכמה שבה. ומילוי המילואים הן בינה שבה. (כמו שמבואר באורך, בעץ חיים, שער י"ח רפ"ח ניצוצין פרק א' וב' ע"ש. וביתר ביאור
בספרי פנים מסבירות על ע"ח דף קפ"ז ענף ל"ב עש"ה). כי תקח את השם
י"ד, הרי האותיות
י' ד' הפשוטות, ספירת הכתר שבה, ואותיות המילוי של
י' ד', דהיינו
יוד דלת, הן ספירת החכמה שבה. ואותיות מילוי המילוי דהיינו המילואים של האותיות
י' ו' ד', ד' ל' ת', שהן, יוד וו דלת, דלת למד תו, הן ספירת הבינה שבה.
על פי זה מצייר הזהר כאן ג' עגולים זה תוך זה, לג' ספירות הראשונות, שבהעליון מתיחדות אותיות הפשוטות
י"ד מיד הגדולה, עם אותיות הפשוטות
י"ד מיד החזקה. וז"ש הזהר
י' ל
י' ד' ל
ד', דהיינו כתר של יד הגדולה עם הכתר של יד החזקה. כי אותיות הפשוטות של השם מרמזות על כתר.
ובעגול ב' שבתוך העליון מתיחדות אותיות המילוי של
י"ד מ
י"ד הגדולה, שהן
י' ו' ד' ד' ל' ת', עם אותיות המילוי של
י"ד מ
י"ד החזקה, שהן
י' ו' ד' ד' ל' ת', וז"ש הזהר
י' ל
י'. ש
י דיד הגדולה מתחברת עם
י' דיד החזקה. וכן
ו' ל
ו'. וכן ל
ד' דיד הגדולה עם
ד' דיד החזקה. ואלו כתובים בימין העגול. ובשמאל העגול כתובים המילואים של ה
ד' דהיינו
ד' ל' ת' וז"ש הזהר, ל
ד' ד'. שה
ד' דיד הגדולה מתחברת עם ה
ד' דיד החזקה. וכן ל
ל' ל'. ל
ל' דיד הגדולה מתחברת ה
ל' דיד החזקה. וכן ל
ת ת'. שה
ת' דיד הגדולה מתחברת עם ה
ת' דיד החזקה. והטעם שמילויי ה
י' כתובות לימין העגול ומילויי ה
ד' כתובות בשמאל העגול, הוא משום שעצם ה
י' רומזת על חכמה, שהיא ימין. ועצם ה
ד' רומזת על הבינה שהיא לשמאל החכמה, אמנם בדרך כלל עגול ב' היא חכמה, להיותו בחינת המילוי כנ"ל.
ובעגול ג' שבתוך השני מתייחדות מילוי המילוי של השם
י"ד מי
ד הגדולה עם אותיות מילוי המילוי משם
י"ד מי
ד החזקה. שהיא ספירת הבינה שבה כנ"ל. שהן
י' ו' ד' ו'ו' ד'ל'ת', ד'ל'ת ל'מ'ד' ת'ו'. דיד הגדולה עם י'ו'ד' ו'ו' ד'ל'ת, ד'ל'ת' ל'מ'ד' ת'ו', של יד החזקה. אמנם הזהר אינו חושב כאן את מילוי המילוי של ה
י' אלא של ה
ד' בלבד, והטעם הוא מפני שעגול זה הוא ספירת הבינה, וה
י' היא בעצמותה בחינת חכמה ע"כ אינו חושב בעגול זה, רק מילוי המילוי של ה
ד' בלבד, שהיא בעצמותה ספירת הבינה כנ"ל. וז"ש הזהר
ד' ל
ד'. שה
ד' ממילוי המילוי דיד הגדולה מתחברת עם ה
ד' דמילוי המילוי דיד החזקה. וכן
ל' ל
ל'. וכן
ת' ל
ת' והן בימין העגול מטעם שהן אותיות העקריות של מילוי המילוי. ובשמאל העגול, ל
ל' ל'. שה
ל' דמילוי המילוי מיד הגדולה מתחברת, עם ה
ל' דמילוי המילוי מיד החזקה, וכן ל
מ' מ'. וכן ל
ד' ד'. וכן ל
ת' ת'. וכן ל
ו' ו'. ובמרכזם כתוב
ו' למעלה, והיא רומזת על חג"ת שלהם, ומתחתיו
י"ה י"הוהם רומזים על נצח והוד שלהם. ומתחתיהם
שד"י הרומז על יסוד שלהם. ומתחתיו
מרכבה דאבהן ישראל, הרומז על ספירת המלכות שלהם.
וז"ש
ואינון, ספירה קדמאה דהיא כתרא עלאה: והם, ספירה הראשונה דהיינו העגול העליון, היא כתר עליון. להיות בו אותיות הפשוטות שה"ס כתר.
תנינא בכל מקום עיני ה' צופות רעים וטובים: עגול הב' ה"ס הכתוב בכל מקום עיני ה' וגו', דהיינו ספירת החכמה כי עינים ה"ס חכמה. וע"כ יש בו אותיות המילוי שה"ס חכמה.
תליתאה, הם מסייעתן לשמא חד ו' דעבד כמה אתוון בארעא דמצרים: עגול הג' הם ספירת הבינה, מטעם היות בו אותיות מילוי המילוי, העוזרים ומשפיעים אל ה
ו' של שם הוי"ה שהוא ז"א, שעשה הרבה נסים בארץ מצרים.