זהר

סג) א"ר יהודה, חכמין הוו דרא דטופנא טפי, דהוו ידעי מה דעתיד למהוי. אבל נסבו סוכלתנו בלבהון. ואמרו, אי קב"ה מייתי טופנא, אנחנא גוברין ראמי קומתא, ונשוט על אפי מיא, ונשתיזיב. ואי מן תהומא ייתי מיא, רגלנא נשוי על בירא דמיא, ולא יפקון מיא ונשתזיב.

פירוש הסולם

סג) א"ר יהודה חכמין וכו': אר"י, דור המבול היו חכמים ביותר, שהיו יודעים מה שעתיד להיות. אבל לקחו שכל בלבם, כלומר, שהתחכמו, ואמרו, אם הקב"ה יביא מבול, אנו אנשים גבוהי קומה, ונשוט על פני המים, וננצל. ואם יביא מים מן התהום, נשים רגלינו על נקב המים, והמים לא יצאו, וננצל.