זהר

סג) ותא חזי מה בין עתיקא, לזעיר אפין. דא מאריה דחוטמא מחד נוקבא חיין, ומחד נוקבא חיין דחיין. האי חוטמא. הוא פרדשקא, דביה נשיב רוחא דחיי, לזעיר אפין. וקרינן ליה סליחה. והוא נחת רוח, אתבסמותא דרוחא.

פירוש הסולם

סג) ותא חזי מה וכו׳: ובוא וראה, מה בין עתיק לז״א, זה, עתיק, הוא בעל החוטם, מנקב אחד מושפע החיים, ומנקב אחד מושפע חיי החיים, דהיינו אור החיים של תחית המתים. חוטם זה, הוא חלון שבו נושב רוח החיים אל ז״א, וקוראים אותו סליחה. כי רוח החיים הוא הארת החכמה ומחכמה היא סליחת העונות. והוא נחת רוח, התבשמות הרוח. פרדשקא, פירושו חלון לפי הענין. ויש לפרשו ממלא מקום, (כנ״ל בספרא דצניעותא אות ו׳ בהסולם).
פירוש נקב ימין ה״ס חסדים אלא שכלול בו הארת חכמה שה״ס אור חיה. וע״כ נקרא חיין. ונקב שמאל שם עקרו חכמה שהוא חיין דחיין, שמחמתו ומהתכללותו יש חיין בימין.