זהר

סג) וכד קיימין קדמיה, צריך למיקם קדמיה בדחילו. זכאין אינון ישראל, דידעין לפייסא למאריהון כדקא יאות. ולחברא בפימייהו בצלותין תרין שמהן אלין, דאינון יאקדונקי, דבההוא זמנא א״ז תקרא וה׳ יענה, וי״י: הוא ובית דינו, ודא שכינתא עלאה ותתאה. ודא איהי רזא, אם תשכבון בין שפתים.

פירוש מעלות הסולם

סג) וכד קיימין קדמיה וכו׳: וכשעומדים לפניו, צריכים לעמוד לפניו ביראה. אשריהם ישראל, שיודעים לפייס לרבונם כראוי, ולחבר בפיהם בתפלתם, שני שמות אלו שהם יאהדונה״י, שה״ס יחוד קב״ה ושכינתיה, שהס ז״א ומלכות. שבעת ההיא נאמר א״ז שבגימטריא שמונה שהן שמונה אותיות של ב׳ השמות הוי״ה אדנ״י, תקרא וה׳ יענה. וה׳ הוא ובית דינו, וזה השכינה העליונה, היינו בינה הנקראת הוא, כנודע בסו"ה כי חפץ חסד הוא, (ע״ח ח״א שער מטי ולא מטי פרק ב׳ ד״ה אח״כ חזר) ושכינה התחתונה היינו מלכות. וזה הוא סוד אם תשכבון בין שפתים, ודריש אם על בינה שהיא אמא עלאה, ועל מלכות שהיא אמא תתאה. כי היחוד הנ״ל הוא סוד החרב בנרתיקו, (עיין לעיל אות נ״ג) שכמו שהחרב יש לה ב׳ פיות מטעם הדינים של בינה ומלכות, כן בדין המתוק של אדנ״י, יש כנגדם ב׳ פיות דבינה ומלכות, להכניס בהם ב׳ פיות בחרב. שז״ס אדני שפתי תפתח שהוא פה אחד. ופי יגיד תהלתך היא פה השני. (זהר שופטים אות ד').