פירוש הסולם
סב)
שבעה היכלין קדישין אנון, ואנון קיימין בתרעין בקיומא: שבעה היכלות קדושים הם, והם נמצאים עם שערים כהלכה כלומר שבעלי הדין הוסרו מהם ונפתחים לכל הכדאים להכנס בהיכלות האלו. כמ"ש לעיל בדיבור הסמוך.
ובכל חד וחד עאל צלותא דיחודא, ובכל היכל והיכל נכנסות תפלת היחוד,
דמאן דידע לבסומי למאריה וליחדא יהודא בשלימו, כי מי שיודע לפייס ולהמתיק לרבונו, וליחד היחוד בשלימות,
דידע לאעלא בכלהו ולקשרא קשרין אלין באלין, רוחא ברוחא, רוחא תתאה ברוחא עלאה עליה כתיב ה' בצר וגו', שיודע ליכנס בכל ההיכלות, ולקשור קשרים: היכלות בהיכלות, רוח ברוח, דהיינו כל רוח תחתון ברוח העליון ממנו, שענין הקשרים והיחודים הללו מבארם הזהר לפנינו, עליו אומר הכתוב
ה' בצר פקדוך צקון לחש מוסרך למו, כי
בצר פקדוך ה"ס קשר רוח המלכות ברוחא עלאה יסוד, ואז נקראת המלכות בשם פקידה, כי היסוד פוקד אותה.
צקון לחש, ה"ס עליתם של יסוד ומלכות אל הת"ת, שאז נקשרת המלכות בהת"ת, ונקראת אז המלכות בשם תפלה בלחש, בסו"ה
וקולה לא ישמע (שמואל א' ב') אלא קול הבינה. (עי' לעיל
בהקדמת הזהר דף קס"ח ד"ה והנה), וז"ס צקון לחש, כי צקון פירושו תפילה. לחש, ה"ס תפלה בלחש.
מוסרך למו, ה"ס עלית המלכות ויסוד ות"ת להתקשר באו"א, אשר שם מזדווגים הת"ת ומלכות בסוד קול ודבור, והתפלה מתקבלת ברעוא שלים. ומוחין דאו"א עלאין נק' מוסר, בסו"ה שמע בני מוסר אביך ואל תטוש תורת אמך, כי בן ה"ס ת"ת שאו"א משפיע לו מוסר ותורה. וז"ס מוסרך למו: מוסרך, היינו מוחין דאו"א. למו היינו לתו"מ. הרי. שבהכתוב הזה מרומזים כל העליות והקשרים הצריכים לזווג תו"מ עד המוחין דאו"א, שהם מוחין דג"ר.
