תוכן

סב) שם ב"ן במילוי מילויו, יורשת המלכות מאבא, וזעיר יורש מאימא שם ע"ב דיודי"ן, ושם ס"ג כזה, (יו"ד ה"י וא"ו ה"י) ישימם בזעיר ונוקביה, בענין ריבוע (יהו"ה אדנ"י) הנזכר, וכשמזדווגת פנים בפנים, אזי נותן כח וגם קכ"ו אלו דזעיר שבו, ב"ן מעלה מ"ן, והמ"ן הם מנצפ"ך, והם החסדים והגבורות, חמשה אצבעות יד ימין, חמשה אצבעות יד שמאל. מ"ן דזעיר והמלכות, הם רוחין דנפשות הצדיקים, ושל אימא הם נשמות דזו"ן, שהם המוחין שלהם, נשמות הפנימיות שלהם. וגם נשמות מ"ן הם מן המלכים שבעשיה, והם נתונים תוך הקליפות עשיה, וקרובים עליהם, וכן ביצירה, וכן בבריאה. והנה יש שם ב"ן דעשיה, והוא מברר בירור מלכי העשיה, וזה על ידי שיתוף נפשות דעשיה, ויורדין עד המלאכים ומוציאין אותם משם, ומעלין אותם עד עולם היצירה, והוא הממונה המלאך מטטרו"ן, שר הפנים, ששמו כשם רבו, ואית ליה שבעה היכלין, כנזכר בזוהר (פקודי) פרשת פקודי וכו', ושם הרוח של הצדיק יורד עד מלכות היצירה, ומוציא ומברר משם מה שיכול, כפי גודל התפלה או המצוה ההוא, וזה בסיוע הב"ן, ואז עולים שתיהם עד הבריאה, ואז הנפש עד שיתוף ב"ן דבריאה מבררים המלכות ממלכי בריאה, ועולים עד נו"ה דאימא, ושם נותנים ביסוד שלה בסוד מ"ן, ואז יורדים החסדים מן הזכר, ונתקנים תולדות. וכבר ידעת כי יש חסדים דאימא, ויש דאבא. וחסדים דאימא הם גבורות דאבא.