זהר

סב) ועד דיעקב לא אתנסיב, לא אתמר באתגליא יתיר, ואתמר באתגליא, למאן דידע אורחוי דאורייתא. לבתר דאתנסיב ואוליד, אתמר ליה באתגליא, הה"ד ויצב שם מזבח ויקרא לו אל אלהי ישראל. מהכא אוליפנא, מאן דלא אשתלים לתתא, לא אשתלים לעילא, שאני יעקב, דאשתלים לעילא ותתא, אבל לא באתגליא.

פירוש הסולם

סב) ועד דיעקב לא אתנסיב וכו': וכל עוד שלא היה יעקב נשוי אשה לא נאמר בו יותר בגלוי משנאמר כאן, שלא כתוב בו במפורש אלקי יעקב, כמו באברהם ויצחק. ונאמר בגלוי רק למי שיודע דרכי התורה, כלומר, שיהיה מרכבה בב' הדרכים בימין ושמאל, וכל עוד שלא נשא אשה, הוא יכול להיות מרכבה לז"א בלבד, שה"ס ימין, ולא להנוקבא שה"ס שמאל.
לבתר דאתנסיב וכו': לאחר שנשא אשה, והוליד בנים, נאמר לו בגלוי, וז"ש ויצב שם מזבח ויקרא לו אל אלקי ישראל. דהיינו בגלוי כי נתיחד שמו עליו. מכאן למדנו, שכל מי שלא נשלם למטה, בדכר ונוקבא, דהיינו שלא נשא אשה, אינו נשלם למעלה. ויעקב אינו דומה, כי הוא נשלם למעלה ולמטה, עוד מטרם שנשא אשה. אבל לא בגלוי, כי לא ייחד שמו עליו.