תוכן

סב) דע, כי תחלת הכל היה כל המציאות אור פשוט, ונקרא א"ס, ולא היה אז שום מקום פנוי, בבחי' חלל ואויר, אלא הכל היה מלא באור הא"ס, וכאשר עלה ברצון המאציל להאציל הנאצלים, והיה זה לסיבה נודעת, כנזכר ברע"מ פרשת פנחס, והוא להיותו נקרא בשם רחום וחנון וכיוצא בזה. ואם לא היו נבראים בעולם המקבלים רחמים ממנו, איך יקרא רחום, וכיוצא בזה משאר השמות והכנוים ולכן עלה ברצונו להאציל הנאצלים, ואז צמצם עצמו באמצע האור שלו, בנקודת מרכזו, וצמצם עצמו, ונתרחק אורו אל הסביבות, ונשאר באמצע מקום פנוי חלל ואויר, והרי זה הוא צמצום ראשון של המאציל העליון. והנה במקום החלל הזה, שנשאר פנוי, באמצע אור המאציל העליון כנזכר. נעשה בחי' מקום חלל עגול בהשואה אחת, ובמקום הזה נאצלו בו אח"כ כל העולמות כלם. ונמצא אור הא"ס, מקיף וסובב לכל העולמות כלם, מכל סביבותיהם בהשואה אחת.