פירוש הסולם
סב)
זהר סליק ונחית: זהר העולה ויורד, והוא פרצוף א"א. כי הארת עתיק אינה יורדת לאצילות כמ"ש לעיל (
בראשית א' דף ו' ד"ה בתר עש"ה) זהר נציץ לכל עיבר. זהר נוצץ לכל הבחינות. והיא הנוקבא דא"א. כי א"א משפיע רק חכמה לבד בלי חסדים. אבל הנוקבא דא"א שה"ס המלכות שלו משפעת לכל הבחינות דהיינו גם חסדים.
זהר נגיד ונפיק: זהר נמשך ויוצא. דהיינו שיוצא מעדן שה"ס א"א. והיא בינה שיצאה לחוץ מראש א"א, כנ"ל
(בהקדמת הזהר דף כ' ד"ה וזהו שמבאר עש"ה) ובינה זו נתלבשה בד' פרצופים, הג"ר שלה נתלבשו באו"א. וז"ת שלה בישסו"ת. וע"כ מביא את זהר הזה דנגיד ונפיק, לפני ד' פרצופין הללו.
זהר דלא פסיק לעלמין, זהר שאינו נפסק לעולם. והוא ב' פרצופין הנקראים אבא ואמא עלאין, שהזווג שלהם הוא תמידי בלי הפסק, ובהיות ג"ר דבינה מתלבשת בהם ע"כ נמצאים בחסדים מכוסים מחכמה כטבע הבינה.
זהר דעביד תולדין, זהר העושה תולדות. והוא ב' פרצופין ישראל סבא ותבונה, שהארתם אינה תמידי כהארת או"א, אמנם הם מאירים בהארת החכמה, ואין זווג להולדת נשמות בלי אור החכמה כנודע, וע"כ מעלתם גדולה.
