זהר

סב) בשעתא דאתי ב"נ לייחדא שמא דקב"ה, כל חילי שמיא כלהו, קיימין שורין שורין, בגין לאתתקנא ולאתכללא כלהו בההוא יחודא, למיקם ברזא דחד ביחודא חדא. כלהו מתתקנן בתקוניהון כדקא יאות. בהאי שעתא קיימא חד ממנא שמשא, דקיימא תחות רמ"ח עלמין, וכלהו אקרון שייפין דגופא. ודא אקרי הלני"ו, קיימא מחכה לההוא יחודא, ודא איהו מלקט שושנים, כד"א וללקוט שושנים. דאינון שייפין דגופא.

פירוש הסולם

סב) בשעתא דאתי ב"נ וכו': בשעה שהאדם בא ליחד שם הקב"ה. כל צבאות השמים, כולם עומדים שורות שורות כדי להתתקן ושיתכללו כולם באותו היחוד, לעמוד בסוד אחד ביחוד אחד. כולם מתתקנים בתקונם, ע"י יחוד הזה, כראוי. בשעה זו עומד ממונה ושמש אחד, העומד תחת רמ"ח עולמות, שכולם נקראים אברי הגוף. ושמש הזה נקרא הלנ"ו (הלני"ו ל"ג) והוא עומד ומחכה ליחוד ההוא. וזה הוא מלקט שושנים. כש"א, וללקוט שושנים, שהם אברי הגוף.