זהר

סב) ונפש דת״ח אתקריאת שבת מלכתא, נפש יתירה דשבת. וענג דיליה בשמת חיים, ורוח שכלי. ואינון בשמה יתירה, רוח יתירה, על נשמה ורוחא ונפשא, דאינון עבדין, דשלטין בגופא, דיומין דחול. נשמה יתירה, נשמת כל חי, כתר בראש צדיק, דאיהו יום שבת. ובהאי נשמה יתירה תהלל יה, דאינון אבא ואימא, דעלה אתמר, עין לא ראתה אלהים זולתך, בגין דאיהו מרכבה לעלת העלות, דאיהו מכוסה ולא שליט עליה עינא, ובג"ד עין לא ראתה.

פירוש הסולם

סב) ונפש דת״ח אתקריאת וכו׳: ונפש של ת״ח, נקראת שבת המלכה, שהיא נפש היתירה של שבת והעונג שלה, הוא, נשמת חיים ורוח שכלי, שהם נשמה יתירה נשמת כל חי ורוח יתירה, על נשמה רוח ונפש שהם עבדים, השולטים בגוף בימות החול. נשמה יתירה, הוא סוד כתר על ראש צדיק שהוא יום השבת, שהוא ז״א הנקרא יום השבת, והכתר שלו הוא מאבא ואמא, ובנשמה יתירה הזו תהלל יה, שהם אבא ואמא, שעליהם נאמר, עין לא ראתה אלקים זולתך, משום שהם מרכבה לעלת העלות, שהוא א״א, שהוא מכוסה ואין העין שולטת בו. ומשום זה, עין לא ראתה, גם באו״א שהם המרכבה שלו. שמהם נמשכת נשמה יתירה דשבת, שהם כתר דז״א.