זהר

סב) א״ל ברי, ודאי צריכה יבום לאלין נשמתין, דאזלין ערטילאין משית ימי בראשית. א״ל, הא כתיב לא יחליפנו ולא ימיר אתו וגו', וכי האי אתתא דאיהי קדש קדשין, תהא קינא למאן דלאו איהו ממינה דהא כתיב תוצא הארץ נפש חיה למינה, ולית לה הרכבה אלא ממינה.

פירוש מעלות הסולם

סב) א״ל ברי ודאי וכו': אמר לו ר״ש לר״א, בני, ודאי צריכה יבום, לצורך אלו הנשמות ההולכות ערומות מששת ימי בראשית, דהיינו מי שמת בלי בנים, וגם אח ליבם את אשתו לא היה לו. אמר לו ר׳ אלעזר, והרי כתוב לא יחליפנו ולא ימיר אותו וגו', וכי אשה זו, דהיינו אשת התלמיד חכם, שהיא בבחינת קודש הקדשים תהיה קן למי שאינו ממינה, דהיינו שאינו כ״כ בקדושה כמוה, כי הרי כתוב תוצא הארץ נפש חיה למינה, ואין לה הרכבה אלא ממינה, שהיא נשמת ת״ח וקדוש.