זהר

סא) ויאמר יי' לא ידון רוחי באדם לעולם בשגם הוא בשר. ויאמר יי', כד אתיישבא בזעירא. מכאן דבר בשם אמרו. דעתיקא סתים קאמר לא ידון רוחי באדם דלעילא, משום דבההוא רוחא דאתנשבא מתרין נוקבין דפרדשקא, משיך לתתאי.

פירוש הסולם

סא) ויאמר ה' לא ידון וגו': ויאמר ה' לא ידון רוחי באדם לעולם בשגם הוא בשר. ויאמר ה', היינו כשנתישב ונתלבש בז"א, מכאן דבר בשם אמרו, כי עתיקא הסתום, שהוא א"א אמר לא ידון רוחי באדם העליון, ז"א, משום שברוח ההוא הנושב מב' נוקבין שבחוטם דא"א מושך החיים לתחתונים, שה"ס אור החכמה הנקרא חיים. ולפיכך גם ז"א אינו ממשיך חיים לאדם התחתון לעולם. אבל בעל המאמר הוא א"א המדבר כלפי אדם העליון שהוא ז"א, ואחר שא"א נתלבש בז"א בשיעור קטן הזה, הוא מדבר זה כלפי אדם התחתון.