זהר

סא) וכדין, כד ההוא אור אתגניז לעיולא ליה ההוא גננא דקאמרן, כדין נפק חשך קדמאה, ובטש על רישיה, בההוא נוקבא דאתמתחא ביה, ואתפרש חד חוטא, בין ההוא נהירו דאור דא דאתגניז, ובין ההוא חשוכא דחשך דא, דכתיב, ויבדל אלהים בין האור ובין החשך.

פירוש הסולם

סא) וכדין כד ההוא וכו': ואז, כשהאור ההוא נגנז למעלה לגנן ההוא שאמרנו באות נ"ז, אז יצא החשך הראשון, שמטרם יציאת האור, והכה על ראשו, של התנין, בנקב ההיא שנעשה בו. (כנ"ל אות נ"ג) ונפרש חוט אחד בין הארה ההיא שנשארה מאור הזה שנגנז, ובין חשכה ההיא של חשך הזה, הנ"ל, שכתוב, ויבדל אלקים בין האור ובין החשך.
פירוש. עתה מבאר סדר הגניזה, שהיא נעשתה ע"י חזרת המלכות לבינה. וכבר ידעת שעלית המלכות לבינה גורם להתחלקות כל מדרגה לשתים, כנ"ל (ב"א דף ד' ד"ה וביאור עש"ה) אמנם ב' פעולות יש כאן, שמתחילה עולה הצמצום של המלכות לבינה, שה"ס ​וחשך על פני תהום, ואח"כ עולה ונתקן המסך של המלכות בבינה, שה"ס ורוח אלקים מרחפת על פני המים (כנ"ל אות נ"ד) ואחר שנתקן גם המסך בבינה ומסיים שם המדרגה, נבחנים הכתר וחכמה, שנשארו במדרגה, לבחינת אור, דהיינו אור הקטנות דנפש ורוח המתלבש בב' כלים כתר וחכמה, שה"ס ההארה שנשתיירה אחר שנגנז האור. ובינה ותו"מ שמתחת המסך המסיים, נבחנים שיצאו מאותה המדרגה, והם בבחינת חשך.
וז"ש, כד ההוא אור אתגניז וכו': בעת שהאור נגנז, היו ב' פעולות, א) נפק חשך קדמאה, שהיתה ע"י עלית צמצום שבמלכות לבינה, שבסו"ה וחושך על פני תהום. ב) ובטש על רישיה בההוא נוקבא דאתמתחא ביה, שהחשך הכה, דהיינו שהתחבר, בנקב שנמתח בראשו על ידי עלית מסך המלכות לבינה, כנ"ל (אות נ"ג) דהיינו בסוד ורוח אלקים מרחפת וגו'. ואז אתפרש חד חוטא, שה"ס המסך המסיים את המדרגה מתחת כתר וחכמה, בין ההוא נהירו דאור דא דאתגניז, שהוא כתר וחכמה שנשארו במדרגה, ובין ההוא חשוכא דחשך דא, שהוא בינה ותו"מ שיצאו מחוץ למדרגה, להיותם מתחת מסך המסיים המדרגה.