תוכן

סא) ונבאר עתה הטעם, למה קודמין תפילה של יד לתפילה של ראש. והענין הוא, כי הנה אותו הרשימו של רחל, שהיה נתון תוך החזה של ז"א ממש, וע"י עסק התורה אחר חצות כנ"ל וכנזכר במקומו, היה עולה זו הנקודה של כתר דרחל למעלה בעת אור הבקר ממש, ואז יוצא אותו הרשימו שלה שבתוך החזה שלו, ונכנס באותה הנקודה כנזכר, ונעשין בה בחי' תפילין בראשה, בהיותה קשורה בזרועו, וזה נעשה על ידי שאנו מקיימין מצות התפילין ומברכין הברכה, ועי"כ נעשה המעשה הזה הנזכר. ואחר כך בראות הז"א, שכבר היא יש לה תפילין בראשה, מחמת שנתקרבה בזרועו, אצל הרשימו שלה אשר שם בחזה, אז מתקנה בה, והוא ממשיך הרשימו שלו אשר למעלה, ונכנס בו בראשו, ואז נעשה בו ג"כ תפילין של ראש. ואף גם זאת הוא על ידי המצוה, שאנו מקיימין בהנחת תפילין של ראש, כנודע כי אין דבר נעשה למעלה, אלא ע"י מעשה התחתונים בעה"ז. וזש"ה קשה כשאול קנאה, אחרי מ"ש כחותם על זרועך כי עזה כמות אהבה. והרי נתבאר קדימת התפילין של יד, לתפילין של ראש. ואח"כ ע"י הק"ש והעמידה, באים מוחין אחרים חדשים לצורך הזווג כנ"ל, כי זה הרשימו איננו רק לבחי' התפילין כנזכר שם.