פירוש הסולם
סא)
ואע"ג דאפריש בין מיין עלאין לתתאין, מחלוקת לא אתבטל עד יום תליתאי: : ואע"פ שהפריש ביום ב' בין מים עליונים לתחתונים, כמו שנתבאר בסמוך בהכתוב ויעש אלקים את הרקיע, מ"מ המחלוקת דימין ושמאל, שהם א"ל הי"ם, לא נתבטל עד יום הג' שהוא ת"ת,
ואסכים מחלוקת ואתיישב כלא בדוכתיה כדקא יאות, ויום הג' הכריע המחלוקת דימין ושמאל על ידי קומת חסדים שיצא על המסך דתו"מ, שהם יום ג'. שאז נתלבשו שני הקוין,
א"ל הי"ם, זה בזה, ונתקיימו שניהם כראוי להיות, כמ"ש
(לעיל דף מ"ח ד"ה ונמשכה עש"ה) הרי שמים עליונים שה"ס הי"ם דאלקים, אע"פ שחזרו לבחי' מים עליונים עוד ביום ב', מ"מ אין המחלוקת שבין
הי"ם לא"ל מתתקן אלא רק ע"י יום ג', שה"ס ת"ת ומלכות, שהם מים תחתונים, ורק ע"י קומת חסדים שלהם מתיחדים
אל ו
הים לשם אחד אלקים, וע"כ השם אלקים מתפשט גם למים תחתונים תו"מ, ומקבלים גם הם המוחין האלו דאלקים, כי כל תחתון המתקן לעליון זוכה גם הוא בכל אותו שיעור המוחין שתיקן להעליון.
ובגין מחלוקת דא אע"פ דאיהו קיומא דעלמא לא כתיב כי טוב בשני דלא אשתלים עובדא: ומשום מחלוקת הזו, אע"פ שהוא קיום העולם, מ"מ לא כתיב ביום שני כי טוב, משום שעוד לא נשלמה בו המלאכה. פירוש משום המחלוקת הזו שנתבאר בסו"ה יהי רקיע בתוך המים וכו', שהי"ם דאלקים נפלו למקום זו"ן ונעשו מים תחתונים
ימ"ה כנ"ל. ואע"פ שנעשה לקיום העולם, שאם לא היו נופלים למקום זו"ן לא היה מצויר כלל שיהיה מוחין לזו"ן ולנשמות הצדיקים
(כנ"ל דף ז' ד"ה וככר) מ"מ כיון שלא נשלם התיקון שלהם רק ביום ג', כנ"ל בדיבור הסמוך, ע"כ לא נאמר כי טוב ביום ב', כי לא יתכן לומר כי טוב על תיקון בלתי נגמר.
מיין עלאין ומיין תתאין הוו כחדא, ולא הוו תולדין בעלמא, עד דאתפרשו ואשתמודעו, ובגין כך עבדו תולדין, מים עליונים ומים תחתונים היו מעורבים יחד, ולא היו תולדות בעולם, עד שנפרשו זה מזה והוכרו מים עליונים לחוד ומים תחתונים לחוד, אז עשו תולדות.
