פירוש הסולם
סא)
ובגין כך אתגלי וכו': ומשום זה שנמול, נתגלה עליו השכינה באלו מדרגות הקדושים שבסוד הכתוב
והמשכילים יזהירו כזהר הרקיע. שעם תקון הרקיע, שה"ס הפרסא, נבקעו ונתחלקו כח"ב תו"מ דאצילות ונעשו מהם י"ב פרצופין: הכתר, לד' פרצופין הנקראים, עתיק ונוקבא אריך אנפין ונוקבא. החכמה והבינה, לד' פרצופין הנקראים או"א עלאין וישראל סבא ותבונה. הת"ת ומלכות לד' פרצופין הנק' זו"ן הגדולים וזו"ן הקטנים. ולפיכך נקראים אלו י"ב פרצופין בשם
זהר הרקיע, כי בכח הרקיע יצאו ונעשו.
זהר א'
זהרא דזהרין בדליקו זהרא. זהר המזהירים בהדלקה של הזהר.
זהר ב'
דאנהיר דאדליק ונציץ לכמה סטרין. זהר המאיר המדליק, ונוצץ לכמה צדדים. פירוש. זהר א' הוא פרצוף עתיק וזהר ב' הוא הנוקבא שלו. ונתבאר לעיל
(בראשית א' דף ה' ד"ה וכשהאצילה) שעתיק עצמו הוא מבחינת המלכות הבלתי ממותקת, דהיינו למעלה מבחינת רקיע, שה"ס לא בקע. אמנם מלכות זו הוא השורש למלכות הממותקת, והיא מדלקת את אורות הבינה אחר שנכבה. כנ"ל
(פרשת נח דף פ"ד אות רמ"א ע"ש בסולם) וז"ש בחשיבות פרצוף עתיק,
זהרא דזהרין בדליקו זהרא, שזהר שלו מזהיר בהדלקת הזהר. דהיינו שמדליק את הזהר דבינה שהיא שורש כל המוחין, ולולא הדלקה זו לא היו שום מוחין דגדלות באצילות. עש"ה. ובחשיבות פרצוף נוקבא דעתיק, מוסיף,
דאדליק ונציץ לכמה סטרין, שהיא, מדלקת ומאירה הן בבחינת מלכות בלתי ממותקת והן בבחינת מלכות הממותקת. כי היא כבר נתקנה עם הרקיע בסוד
בקע, כנ"ל (בראשית א' דף ה' ד"ה וכשהאצילה) וע"כ מאירה לכל הצדדים. אבל פרצוף עתיק דוכרא, אינו מאיר לכל הצדדים, רק לבחינת הדלקה לבד. להיותו למעלה מרקיע והוא
לא בקע, עש"ה. ועל דרך זה הולך ומביא לפנינו מעלת כל י"ב הפרצופין דאצילות ואשר כולם כלולים בז"א, וז"א משפיע להנוקבא כל אלו מדרגות הקדושים ונמצא אברהם, אע"פ שלא קבל אלא מהנוקבא, מכל מקום זכה בכל י"ב מדרגות העליונות כי כולן היו מחוברות בהנוקבא, בסוד השם אדנ"י שבה. מה שאין כן מטרם שנמול לא זכה לקבל הדבור אלא מהנוקבא לבדה, דהיינו מטרם שנתחברו בה י"ב מדרגות הללו.
