זהר

סא) רבי נהוראי ורבי יצחק קמו בנהורא, כד נהר יממא, למיהך באורחא. עד לא נפקי, זקף עינוהי רבי נהוראי, חמא בכוכבי בקר דקא מרתתי. אמר ר' יצחק, חזי אינון כוכביא דקא מרתתי בדחילא דמריהון, השתא מטי זמנייהו לזמרא.

פירוש הסולם

סא) רבי נהוראי ור"י וכו': רבי נהוראי ור' יצחק, קמו עם האור, דהיינו כשהאיר היום, ללכת לדרך. עוד לא יצאו, נשא רבי נהוראי את עיניו, וראה בכוכבי בקר שהם רועדים. א"ר יצחק, ראה הכוכבים האלו שהם רועדים מפחד אדונם, כי עתה הגיע זמנם לומר שירה.