זהר

סא) פתח ואמר שיר השירים אשר לשלמה, זכאה דרא די חכמתא דלעילא שריא בגויה. בשעתא דקודשא בריך הוא הוי בעי לגלאה בארעא, מה דלא אתגלי למלאכי עילאי. ומאי איהו. רזין דחכמתא דשמא גליפא עילאה. דשמהן קדישין לא אתמסרו לון, ואתמסרו לחכימין בארעא. בההיא שעתא, משבחן ואמרין, ה' אדונינו מה אדיר שמך בכל הארץ אשר תנה הודו על השמים.

פירוש הסולם

סא) פתח ואמר שיר וגו': פו"א שיר השירים אשר לשלמה. אשרי הדור שחכמה עליונה שורה בתוכו. בשעה שהקב"ה היה רוצה לגלות בארץ, מה שלא נגלה למלאכים העליונים. ומה הוא. הם סודות החכמה של השם החקוק העליון. כי השמות הקדושים לא נמסרו למלאכים ונמסרו לחכמים שבארץ. באותה שעה היו המלאכים משבחים ואומרים, ה' אדוננו מה אדיר שמך בכל הארץ אשר תנה הודך על השמים.