זהר

סא) א"ל ר' אבא, אי הוה כתיב, והנפש אשר עשו בחרן. הוה אמינא הכי, אלא, ואת הנפש כתיב, את לאסגאה, זכותא דכלהו נפשאן, דהוו אזלי עמיה, דכל מאן דמזכה לאחרא, ההוא זכותא תליא ביה, ולא אעדי מניה. מנלן, דכתיב, ואת הנפש אשר עשו בחרן. זכותא דאינון נפשן הוה אזיל עמיה דאברהם.

פירוש הסולם

סא) אמר ליה ר' אבא וכו': א"ל ר"א, אם היה כתוב והנפש אשר עשו בחרן, היתי אומר כן, שמפאת הרבוי שלהם לא היה מתירא לעבור בארץ. אלא, ​ואת הנפש כתוב, המלה את באה לרבות, זכותן של כל אלו הנפשות שהיו הולכות עמו. וע"כ עבר אברהם בארץ בלי פחד. כי כל המזכה את האחר, אותה הזכות עומדת לו ואינה סרה ממנו. מאין לנו זה, כי כתוב, ואת הנפש אשר עשו בחרן, הזכות של אלו הנפשות. היתה הולכת עם אברהם.