זהר

סא) ובר נש, בקיומא דשבת חד, אתקיים ביה אתערותא דהאי עלמא, וחילא דיליה. בתר דאתגזר, אתער עליה אתערותא דרוחא עלאה, וכ״י אעבר עליה, וחמאת ליה, ברשימא קדישא, ואתערת עליה, ושריא עליה רוחא דההוא עלמא קדישא, כמה דאת אמר, ואעבור עליך ואראך מתבוססת בדמיך וגו׳, בדמיך: בתרי.

פירוש הסולם

סא)ובר נש בקיומא וכו׳: ואדם, בקיום של שבת אחד, מתקיים התעוררות של עולם הזה והכח שלו, דהיינו נפש הבהמית. ואחר שנמול נתעורר עליו התעוררות רוח העליון, שה״ס נפש כנ״ל, וכנסת ישראל, שהיא המלכות עוברת עליו, ורואה אותו ברושם קדוש, היא מתעוררת עליו, ושורה עליו הרוח של עולם ההוא הקדוש. כש״א ואעבור עליו ואראך מתבוססת בדמיך וגו'. בדמיך, היינו בשני דמים.