זהר

סא) עד דהוו אזלי, פתח ואמר, שחורה אני ונאוה בנות ירושלים וגו'. אמרה כנסת ישראל קמי קב״ה, שחורה אני בגלותא, ונאוה אני בפקודי אורייתא, דאע״ג דישראל בגלותא לא שבקי לון. כאהלי קדר, דאינון בני קטורה, דאתקדרו אנפייהו תדירא, ועם כל דא כיריעות שלמה, כההוא חיזו שמיא למדכי, דכתיב, נוטה שמים כיריעה.

פירוש הסולם

סא) עד דהוו אזלי וכו׳: בעוד שהיו הולכים, פתח ואמר, שחורה אני ונאוה בנות ירושלים וגו'. אמרה כנסת ישראל לפני הקב״ה, שחורה אני בגלות, ונאוה אני במצות התורה, שאע״פ שישראל בגלות אינם עוזבים את המצות. כאהלי קדר, אע״פ שאני כאלו בני קטורה, שפניהם שחורים תמיד, ועם כל זה כיריעות שלמה, היינו כמראה השמים לטוהר, שכתוב נוטה שמים כיריעה. ושלמה זה הקב״ה, מלך שהשלום שלו