זהר

סא) יין ושכר אל תשת אתה ובניך אתך וגו׳. אמר רבי יהודה, מגו פרשתא דא שמעינן, דנדב ואביהוא רוי חמרא הוו, מדאזהר לכהני בהא. ר׳ חייא פתח, ויין ישמח לבב אנוש וגו', אי בעי כהנא למחדי ולאשתכחא בנהירו דאנפין יתיר מכלא, אמאי אסיר ליה חמרא, דהא חידו ביה אשתכח, נהירו דאנפין ביה אשתכח.

פירוש הסולם

סא) יין ושכר אל תשת וגו׳: א״ר יהודה, מתוך פרשה זו אנו שומעים, שנדב ואביהוא, שתויי יין היו, משהזהיר אותם, את הכהנים, על זה. ר׳ חייא פתח, ויין ישמח לבב אנוש וגו׳. שואל, אם הכהן צריך לשמוח ולהמצא בהארת הפנים יותר מהכל, אם כן למה אסור לו יין, הרי בו נמצאת שמחה, והארת פנים נמצאת בו.