זהר

סא) ומאי סבילו דעם הארץ לת״ח. בגין, דת״ח כיום שבת צריך איהו, דלית ליה מדיליה, ואי עם הארץ סביל ליה בממוניה, ואתנהיג ביה כפום רעותיה לשמשא ליה, ולאתנהגא בפקודין כפום רעותיה, יתקיים ביה אדם ובהמה תושיע יי׳. יושיע ליה משוד וגזלה, יושיע ליה ממלאך המות, דלא שליט עליה, וישחט ליה בסכין פגום דיליה. וכל מאן דשחיט בסכין פגום, נבלה איהו, דאתמר ביה לכלב תשליכון אותו, דאיהו סמא״ל.

פירוש הסולם

סא) ומאי סבילו דעם הארץ וכו׳: ומהו הסבל, שהעם הארץ צריך לסבול את התלמיד חכם. הוא, כי התלמיד חכם הוא, כיום השבת, שהוא צריך להיות כמי שאין לו משלו, כי ימות החול מכינים לשבת, ובשבת אין כלום ואם עם הארץ סובל אותו בכספו ונוהג עמו לעשות רצונו, לשמש אותו, ולהתנהג במצות כפי רצונו, יתקיים בו, אדם ובהמה תושיע ה'. יושיע לו משוד ומגזלה, יושיע לו ממלאך המות שלא ישלוט עליו וישחט אותו בסכין פגום שלו, וכל מה שנשחט בסכין פגום הוא נבלה, שנאמר בו, לכלב תשליכון אותו. שהוא סמאל. שנקרא כלב.