זהר

סא) א״ל אבא, אם כן תלמיד חכם, דאיהו מסטרא דמחשבה, דאתמר ביה. ישראל עלה במחשבה ליבראות, האי אורייתא איהו בן לת״ח, א״כ, אתתא דיליה אמאי צריכה יבום, דהא לא שוו אפרשותא מארי מתניתין לת״ח, משאר בני נשא.

פירוש מעלות הסולם

סא) א״ל אבא אם וכו': אמר לו ר׳ אלעזר לר׳ שמעון אביו, אבי, אם כן, שנשמות אלו שלא קבלו תקונם בעת תקון העולמות, מתתקנות ע״י המצוה של שלוח הקן, ולא ע״י מצות יבום, וסוד היבום הוא לתקן נשמת המת שלא הניח בן. א״כ תלמיד חכם שהוא מבחינת מחשבה נוטריקון חשב מ״ה דהיינו שזכה למוחין דגדלות דאצילות שה״ס הוי״ה דאלפין בגימטריא מ״ה. (עי' זהר בראשית א׳ אות קצ״ז) שנאמר בו (ב״ר פ״א ד׳) ישראל עלה במחשבה להבראות, תורה זו שלמד היא בבחינת בן אל התלמיד חכם. אם כן אשה שלו למה צריכה יבום. והרי בעלי המשנה לא עשו שום חלוק בין תלמידי חכמים לשאר אנשים. ואם תאמר לנשמות אחרות, שלא קבלו תקונן, הלא אמרת שמתתקנות במצות שלוח הקן.