זהר

סא) אלהים בארמנותיה נודע למשגב וגו', אלין אינון נצ״ח והו״ד, דתמן כנישותא דכל ברכאן, כנישותא דחדוותא. מתמן נפקא ע״י דהאי דרגא דאקרי צדיק, ותמן אתכנשו ברכאן, לבסמא להאי עיר קדישא, ולאתברכא מתמן. כי הנה המלכים נועדו. אלין כל כתרי מלכא בכללא חדא, ולאתר אחרא מלין אלין סלקין.

פירוש הסולם

סא) אלקים בארמנותיה נודע וגו׳: אלו הם נצח והוד, המכונים ארמונות, שמשם קיבוץ כל הברכות קיבוץ השמחות היוצאות משם על ידי מדרגה זו הנקראת צדיק, דהיינו יסוד, ושם, ביסוד, מתקבצות הברכות, לבשם את עיר הקדושה הזו, שהיא המלכות, שתתברך משם. כי הנה המלכים נועדו, אלו הם כל ספירות המלך, שהוא ז״א, בכלל אחד. תחת השם מלך. וגם המלכות נקראת מלך, ועל שניהם נאמר, המלכים, ואלו הדברים עולים לענין אחר. (כמ״ש לעיל ויגש דף ח׳ אות כ״ח כ״ט ל').