זהר

נ) ויאמר אלהים תוצא הארץ נפש חיה למינה בהמה ורמש וגו', היינו דכתיב אדם ובהמה תושיע יי'. חד בכללא דאחרא משתכחא. בהמה בכללא דאדם, אדם כי יקריב מכם קרבן ליי' מן הבהמה, משום דאתכלל בכללא דאדם.

פירוש הסולם

נ) ויאמר אלקים וגו': ויאמר אלקים תוצא הארץ נפש חיה למינה בהמה ורמש וגו'. היינו שכתוב אדם ובהמה תושיע ה'. אחד בכלל האחר נמצא, דהיינו הבהמה בכלל האדם, כמ"ש אדם כי יקריב מכם קרבן לה' מן הבהמה וגו'. שהוא מועיל לו, משום שהבהמה נכללה בסוד אדם. (וביאור דברים אלו הוא לעיל בראשית א' דף קי"ד ד"ה ביאור).