חיפוש מתקדם

חיפוש לפי כותרת
חיפוש בטקסט

אות נ

זהר

נ) קם רבי חייא והוה בכי. אזל, ורבי יוסי עמיה. מההוא יומא אתעני ארבעין יומין למחמי לרבי שמעון. אמרו ליה לית אנת רשאי למחמי ליה. בכה ואתעני ארבעין יומין אחרינין, אחזיאו ליה בחזווא לרבי שמעון ורבי אלעזר בריה, דהוו לעאן במלה דא דאמר רבי יוסי, והוו כמה אלפין צייתין למלוליה.

פירוש הסולם

נ) קם רבי חייא וכו': קם ר' חייא, והיה הולך ובוכה, ור' יוסי עמו. התענה ארבעים יום מאותו היום, לראות את ר' שמעון. אמרו לו : אינך ראוי לראות אותו. בכה והתענה ארבעים יום אחרים. הראו לו במחזה, את רבי שמעון ורבי אלעזר בנו, שהיו עוסקים במלה זו שאמר ר' יוסי משמו של ר"ש.לעיל (אות מ"ה) וכמה אלפים היו מקשיבים לדבריו.
פירוש, מתוך מצוקתו על האי שופרא דבלי בעפרא, הנ"ל, התאוה מאד לראות מדרגתו של ר"ש. כי החליט לעיל, שרבי שמעון לא אתבלי בעפרא. במלה דא דאמר רבי יוסי: היינו במאמר הנ"ל שר"י אמר לר"ח משמיה דר"ש. שממנו הגיע לכל התעוררותו זו.