תוכן

נ) והכוונה: כי הג"ר שהוא האב"ר מאברהם, ממתק מ', שהיא הם' סתומה, קודם שנעשה כלי, בסוד ם' של אברהם. כי כשהיה נכלל בה, היא מבחי' אבר, והוא מבחי' ם, וכשלוקחת הג"ר נכלל בו, הנה הוא בחי' ג"ר, והיא מבחי' ה', ואחר שנתמתק האבר שהוא ג"ר, עם הה' של אברהם שעשתה כלי, עלתה הה' ונמתק, להורות שהוא עתה ה' על ם', פי' הה' ממותקת בם', וזהו בה' חסדים.