תוכן

נ) דע כי אדם הראשון היה לו זיהרא עילאה, בסוד כתנות אור, כנזכר בזוהר פ' בראשית בפ' (בראשית ג' ז') ותפקחנה עיני שניהם דף ל"ו ריש ע"ב, וכיון שחטא נסתלקה ממנו, והיתה יושבת בין החומות של ג"ע שלש מאות שנה, עד שבא חנוך באותם השלש מאות שנה, הנז' בפסוק ויתהלך חנוך את האלהים אחרי הולידו את מתושלח שלש מאות שנה ויולד בנים ובנות, ובאותם שלש מאות שנה בירר שם אלהים שעולה מספרו ש', כזה: אל"ף למ"ד ה"י יו"ד מ"ם, שעולה בגימטריא ש'. וכיון שנתברר ונזדכך שם אלהים על ידו באותם השלש מאות שנה, אז מצאה הזיהרא של אדה"ר מקום לנוח בו. לפי שידוע הוא, שכיון שחטא אדה"ר היה שפגם במדת מלכות, הנקרא אלהים, וחנוך בא ותיקן מה שעוות אדה"ר ולזה לקח הזיהרא.