תוכן
נ) אבל שלשה ראשונות של עת"י, לא יכול א"א לסובלם, ולהלביש בתוכו. ולמטה יתבאר בע"ה, כי אין זה רק בחינת הארה בלבד, אבל התלבשות שבעה תחתונות דעתיק בא"א, הוא בכל שיעור קומה שלו, וע"ש היטב. וסוד ענין התלבשות זה, דעהו והבינהו, ושימהו במקומות אחרים. והענין הוא, דע, כי מן העתיק יומין נמשכין נפש ורוח ונשמה אל א"א, באופן זה: כי מן המלכות דעת"י, שנתלבשה בו, נמשך בחינת נפש אל א"א. ומן שש ספירות העליונות, שהם מהחסד עד יסוד דעת"י, אשר נתלבשו גם הם תוך א"א, משם נמשך בחי' רוח אל א"א. אבל הנשמה שלו, אינה באה אלא משלשה עליונות דעת"י. והנה לרוב גודל אור שלהם, אינו יכול לסבלן בבחינת אור פנימי, ונשארו השלשה עליונות דעתיק בבחינת אור המקיף, על ראש א"א. ועכ"ז בחינת הדעת של עת"י, שהוא למטה משלשה ראשונות: כתר, חכמה, בינה דעתיק יומין, נתלבש בא"א, בההוא אוירא, אשר לגו מן גלגלתא דא"א, ושם היא בבחינת נשמה פנימית אל אריך אפין. וזהו סוד ההוא אוירא המפסיק בין גלגלתא ומוחא, והזכרנוהו למעלה, בשם רישא תנינא מתלת רישין דא"א. והוא סוד האוירא, הנזכר בזוהר בפרשת בראשית, על
יהי אור, יהי אויר, דאסתלק יו"ד מאויר, ונשאר אור. ולרוב אור זה אוירא, הונח אותו הקרום, להפסיק בינו למוחא סתימאה, ויוכל מוחא סתימאה לסבלו, וזמ"ש, בספרא דצניעותא קרומא דאוירא אזדכך וסתים.
