פירוש הסולם
נ)
מחלוקת דאתתקן כגוונא דלעילא, וסליק ולא נחית, ואתקיים בארח מישר, דא מחלוקת דשמאי והלל מחלוקת שנתתקנה כעין של מעלה, שעולה ואינו יורד, ומתקיים באורח ישר, זהו המחלוקת של שמאי והלל. פירוש כי קו האמצעי המכריע המחלוקת של מעלה ומקיים את שניהם ומלבישם זה בזה, נמצא מבדיל בהארתם, שהשמאל תאיר ממטה למעלה, והימין יאיר ממעלה למטה אשר רק בדרך זה מקוימים שניהם ולא זולת כנ"ל. וז"ש
מחלוקת דאתתקן כגוונא דלעילא, הוא
וסליק ולא נחית, שהארת השמאל תאיר ממטה למעלה ולא מלמעלה למטה, ואז
ואתקיים בארח מישר, והארת השמאל מתקיימת באורח הישר, כלומר, בדרך שלא יבטל הארת הימין ושניהם יאירו.
דא מחלוקת דשמאי והלל. ששמאי היה בחינת השמאל של מעלה, וז"ס
שכל ימיו היה אוכל לכבוד שבת, שהיה אוכל בחול ומאיר מחול לשבת, דהיינו ממטה למעלה. אבל הלל היה אומר ברוך ה' יום יום וכו' (
ביצה טז.) שהיה ממשיך ממעלה למטה כדרך קו ימין של מעלה, לאותו יום שהיה עומד בו.
וקב"ה אפריש בינייהו ואסכים לון והקב"ה הבדיל ביניהם והסכים להם, כלומר שהמחלוקת וההבדל שבין שמאי והלל נמשך להם מקו האמצעי של מעלה, שה"ס קב"ה, אשר על ידי הבדל הזה שהשמאל יאיר ממטה למעלה והימין ממעלה למטה כנ"ל, נמצא מקיים הארת שניהם ומלבישם זב"ז, ואז הקב"ה נותן הארת שניהם בסוד הזווג להנוקבא.
ודא הוה מחלוקת לשם שמים, וזהו מחלוקת לשם שמים, כלומר שההבדל הזה מימין לשמאל בדרך הארתם, הוא מזווג את
שם, שהוא הנוקבא, עם
שמים שהוא ז"א, כנ"ל.
ושמים אפריש מחלוקת, והשמים, שהוא ז"א, מפריש ומבדיל מחלוקת הזו, כדי לקיים את שניהם,
ועל דא אתקיים, ומשום זה הארתם נתקיימת,
ודא הוה כגוונא דעובדא דבראשית ומחלוקת הזו שבדרך הארתם, הוא כעין מעשה בראשית. כלומר כדרך שעשה קו האמצעי לצורך התיקון דמעשה בראשית.
וקרח בעובדא דבראשית אכחיש בכלא, ופלוגתא דשמים הוה וקרח הכחיש כל התיקון דמעשה בראשית, והמחלוקת היתה על הז"א, שנקרא שמים. כלומר על קו המכריע.
ובעא לאכחשא מילי דאורייתא, ורצה להכחיש התקונים שבהתורה, שהיא ז"א,
ודאי באתדבקותא דגיהנם הוה, ועל דא אתדבק בהדיה, ודאי הוא שהמחלוקת היתה מפני שכח הדין של גיהנם נתדבק בקרח, וע"כ נתדבק בו קרח, כלומר שנפל לגיהנם.
