זהר

נ) ת"ח, חלמא איהו ע"י דגבריאל, דאיהו לתתא, בדרגא שתיתאה מנבואה. מראה: על ידא דההוא דרגא, דההיא חיה, דשלטא בליליא. ואי תימא, הא כתיב גבריאל הבן להלז את המראה, הכי הוא ודאי, דמראה מלוי סתימין יתיר, ובחלמא פריש יתיר, ופריש סתימין דמראה, וע"ד אתפקד גבריאל, דיפרש מלוי דמראה, דאיהו סתים יתיר.

פירוש הסולם

נ) ת"ח, חלמא וכו': בוא וראה, החלום הוא, על ידי גבריאל, שהוא, דהיינו החלום, למטה במדרגה הששית מנבואה. כלומר, שגבריאל מקבל החלום מהוד הנוקבא, שהיא מדרגה הששית מנבואה (כנ"ל דף כ"ו ד"ה ואמר) ועל ידי גבריאל מקבלים בני אדם. מראה הוא מקובלת על ידי מדרגה ההיא של אותה החיה השולטת בלילה, כי המראה היא הנוקבא דז"א במקומה עצמה, שעליה נאמר, ​ותקם בעוד לילה. ועל כן היא מראה בהקיץ ולא בחלום.
ואי תימא הא כתיב וכו': ואם תאמר הרי כתוב, ​גבריאל הבן להלז את המראה. הרי שגם המראה מקובלת על ידי גבריאל. ומשיב, כן הוא ודאי, שמראה, דבריה סתומים ביותר, ובחלום, הדברים יותר מפורשים, והחלום מפרש דברים הסתומים אשר במראה, ועל כן גבריאל הממונה על החלום נתמנה לפרש דבריה של המראה הסתומים ביותר.