זהר

נ) והאם רובצת על האפרוחים או על הביצים לא תקח האם על הבנים שלח תשלח את האם. הה"ד, ובפשעיכם שולחה אמכם. ואת הבנים תקח לך למען ייטב לך והארכת ימים, בשביל דאימא אזלא ומנדדא מגוזלה ומקינה. ודא גרים לך אריכו דאנפין, שית יומין דלעילא, דירחמו על עלמא. הה"ד, ה' ה' אל רחום וחנון ארך אפים ורב חסד ואמת. ואריך רוגזא מן אפין דאסתלקו בחוביהון דישראל. הה"ד, וראית את אחורי ופני לא יראו.

פירוש הסולם

נ) והאם רובצת על וגו': והאם רובצת על האפרוחים או על הביצים לא תקח האם על הבנים שלח תשלח את האם. ז"ש ובפשעכם שולחה אמכם. ואת הבנים תקח לך למען ייטב לך והארכת ימים. היינו, בשביל שהאם הולכת ונודדת מגוזליה ומקינה, זה גרם לך אריכת אפים, שששת ימים שלמעלה חג"ת נה"י, ירחמו על העולם, ז"ש, ה' ה' אל רחום וחנון ארך אפים ורב חסד ואמת. ומאריך הכעס מן הפנים שנסתלקו בעונותיהם של ישראל. ז"ש, וראית את אחורי ופני לא יראו.
ביאור הדברים. שכאן מעמיד הכתוב, כי יקרא קן צפור, לא על סדר המשכת המוחין כדרכם, כמו בפירוש הא', אלא שכבר המוחין בבחינת ז"א ומלכות פב"פ כהלכתם. אלא שבסבת עונות ישראל חזרו למצב הא', שאז נפרדה המלכות מז"א, ומישראל, והולכת בגלות, שהפירוש הוא שהכלים שלה נופלים בין הקליפות ואי אפשר להמשיך בזמן ההוא, אלא מוחין דאחורים המכונים אפרוחים או ביצים. אלא אחר שעשו תשובה מחזירים ז"א ומלכות לזווג פב"פ, ואז הכלים של המלכות שנפלו לקליפות, הם מוציאים מן הקליפות, ומעלים ומחזירים אותם למקומם, לבנין המלכות. ואלו הכלים שהחזירו למלכות נעשים כלים להתלבשות הארת החכמה. כי במצב של פב"פ אין כלים להתלבשות החכמה.
וז"ש (באות מ"ז) כי יקרא כד"א ואם תלכו עמי קרי וכו', שבע על חטאתיכם, שיחטאו ויפרידו זווג ז"א ומלכות פב"פ, שאז תלך המלכות הנק' שבע בגלות. וז"ש (באות מ"ח) בדרך דא קבורת רחל וכו' ובשביל דאזלו עמו בקרי גלה להון ושכינתא גלתה עמהון, דהיינו שנסתלקו המוחין דפנים מישראל, והשכינה חזרה למצב האחורים הנבחן לה לגלות. ויש ב' בחינות באחורים. א) היינו המצב הא' של המלכות במקומו, וזה נקרא יריחו. שהיא עיר הראשונה שהוציאו ישראל מן הקליפות. ויש מלכות דמצב הב' אלא שמחמת חטא נגלים שם האחורים של המצב הא'. וזה נקרא ירושלים. וז"ש (באות מ"ט) בכל עץ, דא ירחו, דהיינו המצב הא' של המלכות במקומו. או על הארץ, דא ירושלים דהיינו גילוי המצב הא'. במלכות דמצב הב'. אפרוחים, אלין כרובין דלעילא וכו', שהם המוחין דאחורים המאירים מז"א ומלכות. הנקראים אפי רברבי, או ביצים אלין כרובים דלתתא, שהם המוחין דאחורים המאירים מצד המלאכים מטטרון וסנדלפון הנקראים אנפי זוטרי (כנ"ל תרומה אות ע"א ע"ש).
ואח"כ כשעושים תשובה חוזרים זו"ן פב"פ בהלכתם וחוזרים המוחין דפנים דהיינו הג"ר לישראל, שז"ס מצב הב'. וכבר נתבאר שבמצב הא' ז"א ומלכות דבוקים באמא, ואי אפשר שיבואו למצב הב' אלא אחר שנפרדו מאמא, והמלכות נבנית לנוקבא דז"א (כמ"ש בפלפה"ס אות פ"ח ע"ש). וז"ש (באות נ') לא תקח האם על הבנים, כי בעת שתזכה למוחין פנים שנקראים בנים מוכרחה האם להפרד מן הבנים, וע"כ שלח תשלח את האם, שהוא אמא, ומבא ראיה מהכתוב ובפשעיכם שולחה אמכם, שהכונה היא על אמא שלמעלה. ואת הבנים תקח לך, שאז תוכל לקבל המוחין דפנים הנקראים בנים. למען ייטב לך והארכת ימים בשביל דאמא אזלא ומנדדא מגוזלה ומקינה, ודא גרים לך אריכו דאנפין שבשביל שאמא נפרדה מן הבנים, אתה יכול להמשיך המוחין דפנים. שה"ס אריכות ימים. ונודע שמצב הא' דמלכות ה"ס הארת חכמה בלי חסדים, וע"כ גם החכמה אינה מאירה, כי אין החכמה מאירה בלי חסדים. והוא חשך בלי אור. אמנם בזמן שמאירה במצב הב' במוחין דפנים, אע"פ שהמוחין דפנים הם חסדים מכוסים מחכמה, עכ"ז, יש שם גם הארת חכמה, כי היא מאירה בכלים דאחורים שנשארו בה ממצב הא'. וז"ש, ואריך רוגזא מן אפין דאסתלקו בחוביהון דישראל, כי הכעס והרוגז שנעשו מחמת חטאם של ישראל שנסתלקו המוחין דפנים ובאו לבחינת המוחין דאחורים, שהם בחינת חושך ונחשבו לשכינתא בגלותא (כנ"ל ד"ה וז"ש באות מ"ח) עכ"ז אחר שעשו תשובה, וזכו למצב הב' של המלכות, דהיינו למוחין דפנים, הנה הכלים דמוחין דאחורים של הגלות שנשארו מאז, נעשו כלים להארת חכמה. והארת החכמה נקראת אורך. וז"ש ואריך רוגזא, שהכעס, דהיינו הכלים דאחורים שמזמן הגלות נתארכו. דהיינו שקבלו הארת חכמה הנקראת אורך. וז"ש הה"ד וראית את אחורי ופני לא יראו. כי ראיה ה"ס הארת חכמה, שהחכמה נקראת עינים וראיה כנודע. והיא מקובלת בכלים דאחורים, והיינו וראית את אחורי. אבל בכלים דפנים החסדים מכוסים מחכמה, וז"ס ופני לא יראו.