פירוש הסולם
נ)
עינוי דרישא דעתיקא וכו': העינים של ראש עתיקא קדישא, שהוא א"א, שתי העינים שקולות כאחד. והן משגיחות תמיד ואינן ישנות, שכתוב, לא ינום ולא ישן שומר ישראל. דהיינו ישראל הקדוש, שהוא ז"א, משום זה אין לו גבות עינים, ואין לו כסות על העינית.
פירוש. כי נתבאר לעיל, שגלגלתא ופנים, ה"ס
ם' ל' צ' דצלם. שגלגלתא הוא
ם', והפנים הוא
ל'. אמנם הם נכללים זב"ז, וכל אחד מהם כולל
מל"צ, שיש
מל"צ ד
ם' ויש
מל"צ ד
ל', וכן ד
צ'. ונמצא, שאע"פ שהפנים הוא
ל' דצלם, יש בו
מל"צ, אשר ב' אזנים ומצחא ה"ס
ם' ד
ל' וה"ס ג"ר. וב' עינים וחוטמא, ה"ס
ל' ד
ל', וה"ס חג"ת. וכיון שה
ל' ה"ס גילוי חכמה, ולא ה
ם' ע"כ מכונים עינים, כי אור הראיה, ה"ס חכמה. אלא כיון שב
ם' ד
ל' שה"ס ג"ר דפנים, אין החכמה מתגלה שם כנ"ל, אלא ב
ל' שה"ס חג"ת, ע"כ העינים נבחנות לו"ק דחכמה, דהיינו לחסד וגבורה, והחוטם לת"ת.
וכבר ידעת שכל הדינים נאחזים באור החכמה, וכל תאות הקליפות והס"א היא לינק ממנו
(כנ"ל נח דף מ"ח ד"ה ת"ח). וע"כ הם צריכים שמירה מפני הסטרא אחרא, שלא יינקו מהם, ושמירה זו ה"ס הכסות שעל העין, שבזמן שליטת שמאל בלי ימין,
הכסות מכסה ומעלמת אור החכמה שבשמאל, שה"ס
העינים. וכן נודע, שמשום תוקף השמירה, מופיעים דינים בעת הארת החכמה, המענישים לכל הנוגע בהם
(כנ"ל אדרא רבא אות רי"ט) וז"ס השערות שבגבות העינים, שהם הדינים להבריח הס"א. אמנם כל זה נוהג בעינים דז"א, שיש שם הארת החכמה דשמאל, משא"כ בעיני א"א, שאין בהן רק שליטת החסדים, וכיון שבחסדים אין אחיזה לס"א, אין העינים שלו צריכות שמירה שה"ס הכסות שעל העינים ואינן צריכות שערות שבגבות עינים.
וז"ש
עינוי דרישא דעתיקא קדישא, תרין בחד שקילן, כי בז"א עין ימין הוא חסד, ועין שמאל ה"ס הארת החכמה, וע"כ הן שתים, משא"כ בא"א שאין שם שליטה אלא לחסדים נמצא שאין שום הפרש בין עין ימין לעין שמאל שתהיינה נבחנות משום זה לשתים, וז"ש
תרין בחד שקילן, שהן כמו עין אחת, כי החכמה שבעין שמאל נכללת בחסד שבעין ימין, ואין שם אלא אור החסדים.
דאשגחין תדירא ולא נאים, כי בז"א בזמן שהארת חכמה שבשמאל שולטת בלי ימין, מסתלקים ממנו המוחין, שה"ס שינה.
(כנ"ל באד"ר אות ר"ז) מה שאין זה בעינים דא"א, כי שם לא יארע לעולם שהשמאל ישלוט בלי ימין, כנ"ל,
בגין כך לא אית ליה גבינין על עינא ולא כסותא. כי בשליטת החסדים אין אחיזה לס"א ואינם צריכים לשמרם מפניהם. כנ"ל.
