זהר

נ) וכמה תרומות אינון, אית תרומה מדאורייתא, תורה מ'. והאי איהו תרומה, תורה דאתייהיבת בארבעים יום. ואי תימרון דאכילנא מנה, הא כתיב ויהי משה בהר ארבעים יום וארבעים לילה לחם לא אכל ומים לא שתה. נטירת הוה עד השתא האי תרומה לקב"ה. וכיון דמלכא לא אכל, איך אכלין עבדי, דהא לבתר דאמר אריתי מורי עם בשמי, לבתר אכלו רעים, ייכלון עבדוי.

פירוש הסולם

נ) וכמה תרומות אינון וכו': וכמה תרומות הן. יש תרומה מן התורה, כי תרומה, היא אותיות תור"ה מ'. שזו היא תרומה, שהיא התורה שניתנית במ' יום, ואם תאמרו, שאכלתי ממנה באותם מ' יום, הרי כתוב, ויהי משה בהר ארבעים יום וארבעים לילה לחם לא אכל ומים לא שתה. שמורה היתה עד עתה דהיינו עד המשכן תרומה זו, אל הקב"ה. וכיון שהמלך לא אכל דהיינו שלא היה זווג ז"א ומלכות, הנק' אכילה, איך אוכלים עבדיו. כי לאחר כך אחר שהוקם המשכן, שאמר אריתי מורי עם בשמי, שהיה זווג ז"א ומלכות, לאחר זה, אכלו רעים, דהיינו שיאכלו עבדיו, כלומר, שיקבלו מהארת הזווג.